יחסי פסלות בין עו"ד לדיין

• ערעור זה עוסק בסוגיית יחסי הפסלות שבין עורך-דין לבין דיין.
• בעל-דין מעונין להיות מיוצג בבית הדין הרבני או בבית המשפט האזרחי על ידי איש מקצוע, עורך-דין או טוען רבני, אשר מצוי ביחסי פסלות מול דיין או שופט, המכהן בהרכב בית הדין או בהרכב בית המשפט אשר נקבע לדון בסכסוך שבין בעלי הדין. מי נדחה מפני מי - האם הדיין או השופט חייב להסתלק מן הדין, ויש לקבוע דיין או שופט אחר שידון בסכסוך, או שמא עורך-הדין, ביודעו כי הסכסוך צפוי להיות נידון בפני דיין המצוי ביחסי פסלות מולו, מנוע מלייצג את בעל הדין, ועל בעל הדין למנות מורשה אחר?
• סוגיה זו טרם נידונה במדינת ישראל, לא בבתי הדין הרבניים ולא בבתי המשפט האזרחיים.

עובדות והליכים

• המערער הגיש ביום ד' סיון תשס"ד (24.5.04) תביעה לשלום-בית נגד המשיבה. התביעה הוגשה על ידי התובע בעצמו ובכתב ידו. התביעה נקבעה לדיון בפני הרכב הדיינים בראשות כבוד האב"ד הרה"ג אברהם אטלס שליט"א. הצדדים הוזמנו לדיון ליום ב' תמוז תשס"ד (21.6.04). המשיבה הגישה בקשה מנומקת לדחיית הדיון, ובקשתה נענתה בחיוב. הצדדים הוזמנו לדיון ליום א' אב תשס"ד (19.7.04). ביום 18.7.04 - יום אחד לפני הדיון שנקבע - שיגר עו"ד יוסף פנדריך, אשר מצוי ביחסי איבה קשים מול הרה"ג אברהם אטלס, המכהן כראש ההרכב בבית הדין הרבני האזורי בחיפה, מכתב למנהל בתי הדין הרבניים, הרב אליהו בן דהן, עם העתק לבית הדין האזורי, בו הודיע כי הוא מייצג את התובע, וכי התיק קבוע למחר לפני הרכב הרב אטלס, וכי הוא מבקש לגרום לביטול הדיון ולהעברת התיק להרכב אחר. עקב המכתב האמור, החליט בית הדין ביום המחרת, שלא לקיים את הדיון הקבוע, ולהמתין לתגובת מנהל בתי הדין הרבניים.
• המשיבה הגישה ביום א' אב תשס"ד (19.7.04) - היום בו אמור היה להתקיים דיון בתביעת הבעל לשלום בית - תביעת גירושין. לתביעת הגירושין היא כרכה את ענין מזונותיה וחלוקת רכוש בני הזוג.
• ביום כ' אלול תשס"ד (6.9.04) החליט בית הדין האזורי, בהסתמך על חוות דעתו של היועץ המשפטי לשיפוט הרבני, ולאור העובדה שהתיק נפתח בבית הדין בטרם קיבל עו"ד פנדריך את הייצוג בתיק, כי הדיונים בתיק זה ימשיכו להתקיים בפני ההרכב המקורי, ללא נוכחותו של עו"ד פנדריך. צויין כי ההחלטה מתבססת על סעיף 19א לחוק הדיינים וסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין.
• ביום 27.9.04 הגיש עו"ד פנדריך בקשה לעיכוב הדיון, בנימוק שיש בדעתו לערער על ההחלטה, לפיה אין מתירים לו לייצג את התובע בבית הדין. הבקשה נדחתה בנימוק, שעל פי תקנה קמ"ו(1) לתקנות הדיון בבתי הדין הרבניים - התשנ"ג, אין בהגשת ערעור בכדי לעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים.
• ביום 3.10.04 הגיש עו"ד יוסף פנדריך עתירה לבג"ץ (בג"ץ 8905/04) נגד האב"ד הרב אברהם אטלס ונגד בית הדין הרבני האזורי חיפה. בעתירה התבקש בית המשפט העליון להוציא צו על תנאי, המורה לרב אטלס לנמק מדוע לא יפסול עצמו מלדון בתיקים בהם מייצג עו"ד פנדריך את אחד הצדדים, וכן צו על תנאי נגד בית הדין הרבני האזורי בחיפה, המורה לו לנמק מדוע לא יבטל החלטתו האוסרת על עו"ד פנדריך לייצג את המערער שבפנינו.
• ביום 21.10.04 התקבלה במזכירות בית הדין הרבני הגדול "הודעת ערעור ובקשה להפסקת הליכים", שהוגשה על ידי ב"כ המערער.
• ביום י' חשון תשס"ה (25.10.04), החליט בית הדין הרבני הגדול להורות על קביעת מועד מוקדם לדיון, והורה כי בינתיים יימנע בית הדין האזורי לדון בתיק, עד למתן החלטה בערעור.
• כן הוחלט, כי הואיל ומהחומר שבכתב הערעור אין מספיק רקע לגבי טיב היחסים שבין המערער לבין בית הדין האזורי, מתבקשת מזכירות בית הדין האזורי לאסוף ולהעביר אל בית הדין הגדול כל חומר נוסף אשר יכול לזרות אור לגבי טיב יחסים אלו. מזכירות בית הדין האזורי פעלה כמבוקש, והעבירה אלינו, עם העתק לב"כ המערער, שתי חוברות. האחת, נושאת כותרת "מסמכים בענין עו"ד יוסף פנדריך - בית הדין הרבני האזורי חיפה", ובה התכתבויות מהן ניתן להתרשם אודות יחסים אלו. השניה, נושאת כותרת "פרסומים באתרי אינטרנט", ובה שלל התבטאויות קשות של עו"ד פנדריך כלפי האב"ד הרב אטלס, שהתפרסמו בפורומים שונים באינטרנט, והתייחסויות של גולשי אינטרנט שונים להתבטאויות אלה.
• עוד נאמר בהחלטה, כי היועץ המשפטי לממשלה ישקול את התייצבותו בתיק זה. בהתאם לכך, הוגשה ביום 28.11.04 הודעה מפורטת מטעם היועץ המשפטי לממשלה, אליה נתייחס בהמשך.
• ביום ט"ז חשון תשס"ה (31.10.04), החליט בית המשפט העליון לדחות את הדיון בעתירת עו"ד פנדריך, כדי לאפשר את מיצוי בחינת הסוגיה על ידי בית הדין הרבני הגדול, קודם שיידרש לה בית המשפט העליון.
• ביום 15.11.04 הוגשה לבית הדין הרבני הגדול הודעת ערעור מתוקנת. בהודעת הערעור המתוקנת טוען עו"ד פנדריך, כי סעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, בטל ומבוטל עקב פגיעתו בפרנסתם של עורכי הדין ולאור חוק יסוד: חופש העיסוק. עו"ד פנדריך מפנה את טיעונו נגד פסילת ייצוג על ידי עורך-דין בעילה של "ענין אישי ממשי" שבינו לבין הדיין או השופט.
• ביום ח' טבת תשס"ה (20.12.05) קיימנו דיון בערעור. בדיון בפנינו טען עו"ד פנדריך, כי אין מקום לערוך הבחנות באשר לשלב שבו נטל הוא את הייצוג בתיק. לדעתו, בכל מקרה שבו קיימת התנגשות בין האפשרות שהוא ייצג בעל-דין פלוני לבין האפשרות שהדיון יתקיים בפני דיין שאין הוא יכול לייצג בפניו, גוברת זכותו של עורך הדין - אשר מוגנת לדעתו על פי חוק יסוד: חופש העיסוק - לייצג את בעל הדין, ועל הדיין לפסול עצמו. עו"ד פנדריך ציין, אם כי בשפה רפה, שאם הדיינים מתרשמים שיש בקבלת הייצוג איזשהו "תרגיל", כלשונו, אזי ייתכן שניתן לפסול את הופעת המייצג. אבל הוא, לדבריו, מייצג לקוחות בתום לב, ועל כן לא ניתן למנוע את הייצוג על ידו. בתשובה לשאלה, לשם מה הוא עורך מלחמות נגד הרב אטלס, השיב: "הוא מוציא אותי מדעתי".
• באת כח המשיבה, טו"ר לאה ציגנלאוב, הודיעה כי מבחינתה אין התנגדות להעברת הדיון להרכב אחר. אולם, ראוי לציין, כי בבית הדין האזורי הודיעה ב"כ האשה ביום 19.7.04, כי היא דורשת פסילה כללית של עו"ד פנדריך מלייצג את הבעל, מן הטעם שהוא ידיד טוב של שני בני הזוג, וכי רק בשבוע שקדם להגשת ההודעה, ישבה האשה עם עו"ד פנדריך מספר שעות וגוללה לפניו את הפרשה. ביחס להודעה זו החליט בית הדין האזורי, ש"אם הכוונה לפסילה מבחינה אתית, אזי יש להפנות את פרטי התלונה ללשכת עורכי הדין".
• במהלך הדיון הבענו דעתנו, כי הלכה למעשה הערעור שבפנינו הוא בעיקרו ערעורו של עו"ד פנדריך, וראוי היה לצרפו גם פורמלית כבעל-דין בערעור.
• דיון
• השאלה הראשונה הניצבת בפנינו היא עובדתית. יש לאפיין את היחסים שבין עו"ד יוסף פנדריך לבין האב"ד הרב אברהם אטלס. לצורך כך נעזרנו בשתי החוברות שהועברו אלינו על ידי מזכירות בית הדין האזורי, והמכילות יחדיו למעלה מ-300 עמודים. החוברות הועברו גם לעו"ד פנדריך, וניתנה לו האפשרות להגיב עליהן, אך הוא לא עשה כן. לא נוכל להתייחס לכל החומר, כי אם לעיקרי הדברים.